יעל כבר עומדת ליד המעלית כשההודעה מגיעה. ״יש מצב שתעברי על המצגת לפני שאת הולכת?״ היא עונה ״בטח״ עוד לפני שפתחה את הקובץ. כעבור שעה היא יוצאת מהמשרד ומספרת לחבר בטלפון על המצגת.
״בפעם הבאה פשוט תגידי לא״ הוא אומר. יעל יודעת שהוא מתכוון לעזור. היא גם יודעת שבפעם הבאה, מול אותה קולגה שהמליצה לקדם אותה, יהיה לה קשה בדיוק באותה מידה.
רובנו יודעים מה היינו מציעים ליעל לעשות. אם יעל הייתה מביאה את הסיפור הזה לפגישת אימון, איפה המאמן היה מתחיל? האם היה מתרגל איתה משפט שאפשר להגיד בפעם הבאה? שואל למה חשוב לה במיוחד מה אותה קולגה חושבת עליה? אולי קודם מברר מה יעל עצמה הייתה רוצה שיקרה אחרת?
מאמן אישי מקצועי יודע להפוך שיחה כזאת לעבודה משותפת. הוא מקשיב לפרטים שמשנים את הבנת המצב, עוזר למתאמנת להגדיר מה היא רוצה להשיג ובונה איתה דרך לבדוק מה עובד בחיים שלה. בשביל לעשות את זה בעקביות צריך ללמוד מיומנויות אימון, לתרגל אותן עם משוב ולהכיר את האחריות שמגיעה עם התפקיד.
הקשבה טובה יכולה לשנות את הבעיה שעובדים עליה
נניח שיעל פותחת את הפגישה ב״אני פשוט גרועה בלהגיד לא״. אם מקבלים את המשפט הזה כתיאור מדויק של הבעיה, קל לעבור היישר לתרגיל בהצבת גבולות. אבל מאמן יכול לשאול ״מתי דווקא הצלחת להגיד "לא" בעבודה?״ ולגלות שרק אתמול יעל ביקשה מעמית אחר לחכות למחר, בלי לחשוב על זה פעמיים. עכשיו יש לשניהם שאלה מדויקת יותר. מה שונה בבקשה של הקולגה הזאת?
התשובה עשויה להפתיע גם את המאמן. אולי יעל חוששת להיתפס כמי שאי אפשר לסמוך עליה, ואולי מבחינתה היא בכלל מחזירה טובה. גם אם המאמן חושב שהוא שומע דפוס מוכר, הוא יכול להציע את מה ששמע ולבדוק אם זה מדויק. ״כשסיפרת על הבקשה הזאת, חזרת פעמיים למילים ׳אני חייבת לה׳. למה את מתכוונת כשאת אומרת ׳חייבת׳?״ השאלה נותנת ליעל רגע לבדוק מה היא באמת סיכמה עם הקולגה, ומה היא מרגישה שמצופה ממנה.
גם לניסוח השאלה יש משקל. ״למה שלא תגידי לה שתעשי את זה מחר?״ כבר מכוונת את יעל לתשובה אחת. ״אילו אפשרויות היו לך באותו רגע?״ מאפשרת לה לספר מה היא חשבה שאפשרי, ואולי להעלות גם אפשרות שהמאמן עצמו לא ראה.
גם אחרי שאלה טובה צריך לפעמים לחכות. כמה שניות של שתיקה יכולות לתת ליעל הזדמנות להשלים מחשבה לפני שהמאמן ממשיך. הקשבה פעילה, שיקוף ומתן מקום לשתיקה מופיעים גם במסגרת מיומנויות הליבה של הפדרציה הבינלאומית לאימון, ICF.
איך מגדירים מטרה שאפשר לזהות מחוץ לפגישה?
״אני רוצה להיות יותר אסרטיבית״ זו נקודת פתיחה. כדי להבין מה זה אומר מבחינתה, כדאי לשאול איך תדע שהיא מתקדמת. אולי מבחינתה אסרטיביות היא היכולת לבדוק מה דחוף לפני שהיא מתחייבת. אולי היא רוצה להציע שעה אחרת ולהרגיש בנוח לעמוד בה. שתי האפשרויות נשמעות דומות מבחוץ, אבל כל אחת תוביל לשיחה אחרת ולתרגול אחר.
יש גם הבדל בין מה שרוצים להשיג לאורך התהליך לבין מה שיעזור כבר בפגישה הקרובה. יעל יכולה לרצות יותר שליטה על הזמן שלה, ובפגישה מסוימת להתמקד בשיחה אחת שמחכה לה ביום ראשון. אם היא אומרת שהיעד שנבחר מרגיש גדול מדי לשבוע עמוס במיוחד, יש לה ולמאמן אפשרות לשנות אותו יחד. כך מגדירים את המטרה ואת הדרך לעבוד עליה בתוך תהליך אימון אישי.
בעולם האימון קוראים לשותפות הזאת ״ברית עבודה״. היא כוללת אמון והסכמה על מה מנסים להשיג ואיך עובדים על זה. כשיעל מרגישה בנוח להגיד ״הרעיון הזה נשמע מצוין כאן, אבל הוא לא יעבוד במשרד שלי״, המאמן מקבל מידע שיכול לשפר את העבודה שלהם. מטא-אנליזה שכללה 3,563 תהליכי אימון מצאה קשר חיובי מתון בין איכות ברית העבודה לתוצאות האימון (למחקר בכתב העת Human Relations).
מה עושים כשהתוכנית פוגשת את יום העבודה?
בסוף הפגישה יעל בוחרת לנסות משהו קטן. בפעם הבאה שתגיע בקשה ברגע האחרון, היא תשאל מתי באמת צריך לסיים את המשימה לפני שתענה. כעבור שבוע היא חוזרת עם שתי דוגמאות. מול עמית מהצוות היא ביקשה זמן וקיבלה אותו. מול מנהלת בכירה, ששאלה במסדרון אם אפשר לסיים משהו עוד היום, היא שוב אמרה ״בטח״ כמעט אוטומטית.
כאן מתחיל חלק חשוב בעבודת המאמן. במקום לעבור מיד למשימה הבאה, אפשר לברר מה היה שונה. האם היה לה קל יותר לענות בהודעה מאשר פנים אל פנים? האם הדחיפות באמת הייתה ברורה? האם היה לה זמן לחשוב על מה שכבר התחייבה לעשות באותו יום? מתוך התשובות יעל עשויה לבחור לתרגל משפט שאפשר להגיד גם במסדרון, למשל ״אני מסיימת כרגע משהו אחר. אפשר רגע לבדוק מה צריך לצאת קודם?״
כך אפשר גם לעקוב אחר התקדמות בלי להסתפק בשאלה ״איך היה השבוע?״ במקרה הזה בודקים באילו שיחות יעל הצליחה לברר את הדחיפות לפני שהתחייבה, ומה עזר לה לעשות זאת. אם מתברר שהקושי חוזר בכל פעם ששתי משימות דחופות נופלות עליה יחד, אולי כדאי להקדיש את השיחה הבאה לאופן שבו קובעים סדרי עדיפויות עם המנהלת שלה.
אתיקה באימון מתחילה לפני הפגישה הראשונה
נניח שמקום העבודה של יעל מממן את האימון. בפגישה היא מספרת על קושי מול המנהלת, ובסוף החודש משאבי אנוש מבקשים עדכון. האם הם אמורים לקבל דיווח על קיום המפגשים, על התקדמות כללית או גם על תוכן השיחות? זו שאלה שיעל, המאמן והארגון צריכים לברר מראש, כשאפשר להחליט אילו פרטים יועברו, למי ובאיזו דרך.
גם באימון פרטי יש מה לסכם בתחילת הדרך. איך ייראו המפגשים, מה כל אחד מהצדדים לוקח על עצמו, מהם תנאי התשלום והביטול, איך שומרים על המידע ומהם גבולות הסודיות. תיאום כזה מאפשר למתאמן להבין למה הוא נכנס ולדעת על מה הוא יכול לדבר בחופשיות. הסכם אימון ושמירה על פרטיות מעוגנים גם בקוד האתי של ICF.
חלק מהאחריות זה להכיר בגבולות ההכשרה. אדם יכול להגיע לאימון כדי להתקדם בעבודה ולגלות תוך כדי שהוא זקוק קודם לעזרה מסוג אחר. רגשות וקשיים בהחלט יכולים לעלות בשיחה. כשהצורך שעולה חורג מתחום האימון או מהכשרתו של המאמן, הוא יכול להעלות זאת בשיחה ולהציע פנייה לאיש מקצוע מתאים, כפי שמפורט במדריך של ICF בנושא הפניה לגורם טיפולי.
מיומנויות אימון נבנות בתרגול ובמשוב
אנשים מגיעים ללימודי קואצ׳ינג עם הרגלים טובים שרכשו במקומות אחרים. מנהלת מנוסה, למשל, יודעת לסיים ישיבה עם החלטה ברורה. בפגישת אימון היא עשויה לגלות שהקצב שלה מהיר מזה של המתאמן, ושהוא זקוק לעוד דקה כדי לנסח את האפשרות שמתאימה לו. מישהי שרגילה להיות האוזן הקשבת של כולם יכולה לגלות שקשה לה לעצור בעדינות סיפור ארוך ולברר מה חשוב להשיג בזמן שנשאר.
לכן חשוב מה קורה אחרי התרגול. ״היית קשוב״ זו מחמאה נעימה, עם זאת, קשה לדעת ממנה מה לעשות בפגישה הבאה. משוב שאומר ״שאלת שאלה שנייה עוד לפני שהוא סיים לענות על הראשונה״ מצביע על רגע מסוים שאפשר לזהות ולשנות.
בפעם הבאה המאמן יכול לחכות, לשמוע את סוף התשובה ולהחליט אם השאלה השנייה בכלל נחוצה.
בפרקטיקום, תקופת ההתנסות המעשית, לומדים ללוות את אותו אדם לאורך כמה מפגשים. איך חוזרים למטרה שהוגדרה לפני חודש? מתי מציעים לשנות כיוון? ומה עושים כשנושא חדש דוחק את המטרה המקורית הצידה? גם מאמנים מנוסים נעזרים בהדרכה מקצועית כדי לבחון החלטות כאלה. מאמן שמגלה שהוא חוזר לאותה הצעה עם כמה מתאמנים, למשל, יכול לבדוק מה בהצעה נובע מהצרכים שלהם ומה נובע מהרגלי העבודה שלו.
לפעמים השאלות עולות דווקא אחרי השיעור, כשמנסים ליישם בשיחה את מה שלמדנו. במכללת ICCM אנחנו מציעים קורס קואצ׳ינג אונליין שמשלב שיעורים מוקלטים, שאפשר לצפות בהם בזמן שנוח לכם, עם מפגש אישי בזום אחת לשבועיים. במפגש תוכלו לעבור עם אחד המרצים על החומר, להעלות שאלות ולחשוב יחד איך להשתמש במה שלמדתם בשיחת אימון.
איך יודעים מתי אפשר לסיים את האימון?
כעבור כמה שבועות יעל שוב ליד המעלית, ושוב יש מצגת שצריכה לעבור עוד זוג עיניים. הפעם היא בודקת מתי צריך לשלוח אותה, ומציעה לעבור עליה מחר לפני ישיבת הצוות.
כשהקולגה עונה ״מחר זה מצוין״, יעל מבינה כמה פעמים התייחסה ל״יש מצב?״ כאילו מישהו כבר החליט בשבילה שהעניין דחוף. בפגישה הבאה היא מספרת שהתחילה לשאול את אותה שאלה גם בשיחות עם אנשים אחרים בצוות.
לפני שמחליטים לסיים, יש טעם לחזור לסיבה שבגללה יעל הגיעה. האם היא מצליחה לצאת מהמשרד בשעה שתכננה לעיתים קרובות יותר? ומה היא עושה בשבועות שבהם יש עומס חריג? התשובות עוזרות לה ולמאמן להבין מה עובד בעקביות. כך היא יכולה לבחור אם להמשיך לתרגל בכוחות עצמה או להקדיש עוד מפגש למצב שעדיין קשה לה.
אם אתם שוקלים ללמוד אימון, תוכלו לקרוא איך אנחנו משלבים לימוד, סימולציות ופרקטיקום בליווי מקצועי בעמוד קורס הקואצ׳ינג של מכללת ICCM.
