שוק העבודה של ישראל והעולם נמצא במצב של שינוי מבני עמוק, שאין לו מקביל בדורות האחרונים. בינה מלאכותית (AI), אוטומציה וגלי פיטורים חסרי תקדים מפרקים מודלים תעסוקתיים מסורתיים, וחייבים לשאול: איזה מקצועות ייעלמו? אילו מקצועות יצמחו? ואיך נוכל להיערך כבר היום לשוק שמלווה בתנודתיות גבוהה יותר מאי־פעם?
הנתונים הבאים מציגים תמונה מורכבת, שמעבר לדיון תיאורטי, יש לה השלכות מעשיות על כל מי ששוקל מקצוע, הסבה או עתיד תעסוקתי.
תוכן עניינים
גל הפיטורים: מה באמת קורה בשטח?
העובדות מדברות בעד עצמן והנתונים מהשנתיים האחרונות ממחישים עד כמה השינוי כבר כאן. בשנת 2025 נרשמו עשרות אלפי פיטורים ברחבי העולם, והמגמה אינה מוגבלת לתחום אחד בלבד.
לפי דו”ח של חברת Challenger, Gray & Christmas, ב־2025 בלבד יותר מ־50,000 משרות בוטלו בארה״ב עקב התקדמות בבינה מלאכותית, בין היתר באמזון, מיקרוסופט ו־IBM – ארבע חברות שטענו בגלוי כי AI הוא אחד הגורמים לקיצוצים.
לעומת זאת, לפי נתונים שפורסמו בדו”ח של Future of Jobs הפורום הכלכלי העולמי, אמנם עד שנת 2030 כ־92 מיליון משרות צפויות להיעלם, אך במקביל ייווצרו כ־170 מיליון משרות חדשות. כלומר, שוק העבודה לא מצטמצם, אלא הוא משנה כיוון. השאלה האמיתית אינה האם יהיו משרות, אלא אילו מקצועות ישרדו את השינוי ואילו יהפכו ללא רלוונטיים.
הנתון הזה מדגיש נקודה מרכזית: העולם לא “יפסיק לעבוד” אלא יעבוד אחרת ובפועל צפוי גידול נקי של כ־78 מיליון מקומות עבודה למרות השינויים.
כשיורדים לפרטים, מתגלה תמונה מורכבת בהרבה אם כי לא לא כולה פסימית: 47% מהמעסיקים ציינו כי בכוונתם להעביר עובדים קיימים לתפקידים אחרים בתוך הארגון, דווקא לאזורים שבהם הבינה המלאכותית אינה מספקת מענה מלא. בנוסף, 49% מהמעסיקים דיווחו כי הם מתכננים לפתח כיווני פעילות חדשים לגמרי, שנוצרו כתוצאה מהיכולות החדשות של הבינה המלאכותית – מה שצפוי לייצר משרות חדשות ולא רק לבטל קיימות.
איזה מקצועות באמת בסיכון?
לא כל המקצועות נמצאים באותה רמת סיכון. המחקרים מצביעים על כך שב־2030 תתאפשר אוטומציה כמעט מלאה של תפקידים שחוזרים על אותה משימה שוב ושוב. שכ־40% מהמשימות החזרתיות הקיימות כיום ניתנות לאוטומציה כבר בטכנולוגיה הזמינה כיום.
לכן, הסיכון אינו תלוי רק בשם המקצוע, אלא באופי העבודה – מקצועות הדורשים מעט מאוד יצירתיות או תקשורת אנושית הם אלה שעשויים להיות בסיכון.
מקצועות עם ירידה חזויה כבר ב-2030:
עבודות הקלדת נתונים (Data Entry)
תחום הזנת הנתונים נחשב לאחד הראשונים שנפגעים מהמהפכה הטכנולוגית. לפי נתונים שפורסמו ב־The Times of India, הביקוש למקצוע זה צפוי לרדת בכ־24% ברחבי העולם עד 2030. הסיבה המרכזית היא יכולתן של מערכות אוטומטיות לקלוט, למיין ולעבד מידע במהירות ובדיוק גבוהים יותר מבני אדם. תפקידים שמתמקדים בהקלדה, הזנה ובקרה בסיסית של נתונים מאבדים רלוונטיות, אלא אם הם משולבים בניתוח, בקרת איכות או קבלת החלטות.
עוזרים אדמיניסטרטיביים ופקידות בסיסית
תפקידי אדמיניסטרציה בסיסיים נמצאים בירידה חדה בשל כניסתן של מערכות AI לניהול יומנים, תיאום פגישות, עיבוד מסמכים ותקשורת שוטפת. הדרישות היחסית פשוטות של התפקיד מאפשרות לתוכנות חכמות לתת מענה יעיל, מהיר וזול יותר. המשמעות היא שפקידות שאינה כוללת אחריות, ניתוח או אינטראקציה אנושית משמעותית הולכת ונעלמת, בעוד שתפקידי ניהול משרד מתקדמים או תיאום מורכב עדיין שומרים על רלוונטיות.
כותבי תוכן
תחום כתיבת התוכן עובר שינוי חד בעשור הקרוב, בעיקר בכל הנוגע לכתיבה טכנית, שיווקית בסיסית ותוכן חזרתי. מערכות בינה מלאכותית מסוגלות כיום לייצר טקסטים במהירות, בעלות נמוכה ובהיקפים גדולים, ולכן צפויה ירידה בביקוש לכותבי תוכן שמבצעים כתיבה גנרית ללא עומק, אסטרטגיה או מומחיות ייחודית.
טלרים בבנקים
המעבר לבנקאות דיגיטלית ולשירותים פיננסיים מקוונים מצמצם באופן עקבי את הצורך בטלרים פיזיים. פעולות שבעבר דרשו הגעה לסניף מתבצעות כיום באפליקציות, בצ’אט־בוטים ובמערכות מבוססות בינה מלאכותית. כתוצאה מכך, הביקוש לטלרים יורד מדי שנה, והבנקים משקיעים יותר במערכות אוטומטיות ובשירות עצמי. מי שנשאר בתחום נדרש לשדרג את תפקידו לייעוץ פיננסי או ליווי לקוחות מורכב ולא להסתפק בפעולות בסיסיות.
קופאים
מקצוע הקופאות מציג ירידה חזויה של כ־13% בעשור הקרוב. הסיבה העיקרית היא המעבר לקופות חכמות ועמדות תשלום עצמי, שמאפשרות ללקוחות לסרוק ולשלם באופן עצמאי. רשתות קמעונאיות מאמצות פתרונות אלו כדי לחסוך בעלויות כוח אדם ולייעל תהליכים. במקביל, תפקידי שירות בחנויות משתנים – ממעבר בקופה לליווי, מכירה וייעוץ – אך מי שמתמקד בתפקיד הקופאי הקלאסי נמצא בסיכון גבוה.
אילו מקצועות דווקא בשיא הביקוש?
לצד הירידה במקצועות חזרתיים והאצה של אוטומציה ובינה מלאכותית, שוק העבודה מייצר במקביל מנועי צמיחה חדשים. בניגוד לתחושה הציבורית, לא מדובר רק במקצועות טכנולוגיים טהורים, אלא בשילוב בין ידע מתקדם, הבנה אנושית ויכולת הסתגלות לשינוי. נתונים מדוחות בינלאומיים מראים שמקצועות שמצריכים חשיבה מורכבת, למידה מתמשכת והובלת תהליכים – נהנים מצמיחה מובהקת גם בתקופות של אי־ודאות ופיטורים.
מקצועות עם צמיחה חזויה:
תחומי Big Data וניתוח נתונים
הביקוש לאנשי נתונים צפוי לגדול ביותר מ־100% עד שנת 2030. הסיבה לכך אינה רק ריבוי המידע, אלא הצורך לתרגם נתונים להחלטות עסקיות, חברתיות וארגוניות. ארגונים מבינים שבלי יכולת לנתח מגמות, לזהות סיכונים ולחזות תרחישים – קשה לשרוד בסביבה תחרותית. מעבר לידע הטכני, נדרשת כאן חשיבה ביקורתית והבנה של הקשר אנושי ועסקי, מה שהופך את התחום לעמיד יחסית בפני אוטומציה מלאה.
מהנדסי פינטק ומקצועות פיננסיים מתקדמים
תחום הפינטק מציג צמיחה חזויה של כ־95% בביקוש. המעבר לבנקאות דיגיטלית, תשלומים חכמים וניהול פיננסי מבוסס אלגוריתמים מייצר צורך באנשי מקצוע שמבינים גם טכנולוגיה וגם רגולציה, כלכלה והתנהגות צרכנים. זהו תחום שמדגים היטב כיצד מקצועות עתידיים אינם טכניים בלבד, אלא משלבים ראייה מערכתית והבנה אנושית.
מומחי בינה מלאכותית ולמידת מכונה
הביקוש למומחי AI ו־Machine Learning צפוי לעלות בכ־85%. עם זאת, חשוב להבין שלא כל אחד חייב להיות מפתח אלגוריתמים. יותר ויותר ארגונים מחפשים אנשי מקצוע שמסוגלים להטמיע מערכות חכמות, לנהל צוותים שעובדים עם AI ולהבין את ההשלכות האתיות, הארגוניות והאנושיות של השימוש בטכנולוגיה. כאן נוצר חיבור ישיר בין טכנולוגיה לבין יכולות ניהול, הדרכה וליווי תהליכים.
מפתחי תוכנה ואנליסטים
למרות גלי הפיטורים בהייטק, הביקוש למפתחים ואנליסטים ממשיך לגדול, אך באופי שונה. הדרישה כיום היא לאנשי מקצוע רב־תחומיים, שמבינים מוצר, משתמש וצרכים עסקיים, ולא רק כותבים קוד. תפקידים שמתמקדים בפתרון בעיות, שיפור תהליכים וחיבור בין צוותים שורדים טוב יותר מתפקידי פיתוח צרים וחזרתיים.
תחומים רפואיים וליווי בריאותי־נפשי
תחומי הסיעוד, הבריאות הנפשית וליווי רגשי מציגים יציבות ואף התרחבות בביקוש. הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בשחיקה נפשית והמודעות הגוברת לבריאות מנטלית מייצרות צורך מתמשך באנשי מקצוע אנושיים. אלו תחומים שהטכנולוגיה יכולה לתמוך בהם, אך לא להחליף את הקשר האנושי, האמפתיה והליווי האישי.
מקצועות מבוססי אנשים והתפתחות אישית
מעבר למקצועות הטכנולוגיים, נתוני השוק מצביעים על צמיחה ברורה במקצועות שמבוססים על ליווי, הנחיה והובלת אנשים. תחומים כמו אימון אישי ועסקי, הנחיית קבוצות, ייעוץ תהליכי ו־NLP משתלבים במגמה הזו באופן טבעי. בעולם עבודה שמלווה בפיטורים, שינויי קריירה וחוסר ודאות, הביקוש לאנשי מקצוע שמסוגלים לסייע לאנשים ולארגונים לקבל החלטות, לפתח חוסן ולהוביל שינוי הולך וגדל. אלו מקצועות שאינם תלויים בטכנולוגיה ספציפית, אלא בכישורים אנושיים עמוקים, ולכן נחשבים לחלק בלתי נפרד ממקצועות העתיד.
למה דווקא כישורים אנושיים הופכים למבוקשים יותר?
מערכות טכנולוגיות יודעות לחשב, לנתח כמויות מידע ולייעל תהליכים, אך הן אינן מסוגלות להחליף יכולות אנושיות – הובלת אנשים, קבלת החלטות במצבי אי־ודאות, יצירת אמון וניהול תהליכי שינוי מורכבים.
מסיבה זו, ארגונים ממשיכים להשקיע בתפקידים שמבוססים על חשיבה מערכתית, יצירתיות ותקשורת בין־אישית – והנתונים תומכים במגמה הזו:
מחקרי עומק מראים כי חלק גדל והולך מהמעסיקים מחפשים עובדים שמביאים ערך אנושי מובהק, ולא רק יכולת תפעול של מערכות. לכן מקצועות כמו אימון עסקי, ייעוץ והדרכה אינם מצטמצמים, אלא מתרחבים ומשנים את מקומם בתוך הארגון והחברה.
שינויים אלה מביאים איתם לחץ כלכלי, עומסי עבודה, חוסר איזון בין קריירה למשפחה ומגבירים את הצורך בליווי מקצועי שמסייע לזוגות להתמודד עם קונפליקטים, לקבל החלטות משותפות ולבנות יציבות רגשית בתוך מציאות משתנה. אימון זוגי מבוסס על כלים אנושיים שלא ניתנים לאוטומציה: הקשבה, תיווך רגשי והובלת תהליכי שינוי, ולכן הביקוש לתחום זה גם צפוי להמשיך ולגדול בעתיד.
עד כמה המגמות האלו רלוונטיות לישראל?
למרות הזיהוי החזק של ישראל עם הייטק, השפעת הבינה המלאכותית מורגשת בכל ענפי המשק. גם בישראל נרשמת ירידה במשרות בסיסיות, לצד עלייה בדרישה ליכולות של פתרון בעיות, חשיבה אסטרטגית וניהול ממשקים אנושיים – כולל בתפקידים שאינם טכנולוגיים במהותם.
שוק העבודה המקומי מושפע ישירות ממגמות גלובליות, ולכן עובדים שמרחיבים את סל הכישורים שלהם ומפתחים ערך אנושי מובחן נהנים מיציבות גבוהה יותר. מסלולים של הכשרת מאמנים משתלבים היטב במציאות הזו, משום שהם מקנים כלים רלוונטיים לעבודה עם אנשים, צוותים וארגונים בעולם משתנה.
לסיכום: איך בכל זאת אפשר להתכונן לעתיד התעסוקתי המשתנה?
היערכות נכונה לעולם העבודה החדש מתחילה בפיתוח כישורים שקשה לאוטומט: אמפתיה, הובלת קבוצות, ניתוח מצבים מורכבים וקבלת החלטות בסביבה משתנה.
פשוט תמשיכו ללמוד ולהתפתח בכיוונים שבצמיחה.
- פיתוח מיומנויות רכות – יכולות כמו תקשורת בין־אישית, ניהול עצמי, פתרון בעיות וחשיבה ביקורתית הופכות לקריטיות בכל תחום. אלו הכישורים שמאפשרים להוביל, לשתף פעולה ולהתפתח גם כשהטכנולוגיה מתקדמת.
- בחירת מקצוע עם משמעות – השקעה בתחום שמעניק תחושת שליחות או תרומה אמיתית לאחרים יוצרת יציבות רגשית ומקצועית לאורך זמן. מקצועות כמו אימון, ייעוץ והדרכה הם דוגמה מצוינת לכך.
- למידה מתמדת – העולם משתנה, ולכן גם הידע שלנו צריך להתעדכן כל הזמן. קורסים מקצועיים, השתלמויות ולמידה עצמית מאפשרים להישאר רלוונטיים ולפתוח דלת להזדמנויות חדשות.
אם אתם מחפשים שינוי אמיתי בקריירה ורוצים לרכוש מקצוע מבוקש בישראל עם עתיד יציב – זה הזמן ללמוד איך להפוך את היכולת להקשיב, לכוון ולחזק אחרים למקצוע אמיתי.
הקורסים של מכללת ICCM יפתחו לכם דלת לעולם תעסוקתי חדש
שאלות ותשובות נפוצות
האם כדאי להחליף מקצוע גם בגיל 40 או 50?
התשובה אינה חד־משמעית ותלויה במצב האישי. עבור רבים, גילאי 40–50 יכולים להיות נקודת פתיחה טובה להסבה מקצועית, בזכות ניסיון חיים, בגרות רגשית ויכולות תקשורת מפותחות. מחקרים על שוק העבודה מצביעים על כך שכישורים אלה הופכים לבעלי ערך גבוה דווקא בעידן של שינוי וחוסר ודאות. עם זאת, שיקולים כמו יציבות כלכלית, מצב בריאותי, מחויבויות משפחתיות ויכולת להשקיע זמן בלמידה חייבים להילקח בחשבון.
מקצועות כמו אימון, ייעוץ והדרכה מאפשרים לעיתים מעבר הדרגתי ולא חד, משום שהם אינם תלויים בכוח פיזי או בטכנולוגיה מתקדמת בלבד, וניתן להשתלב בהם לאחר הכשרה ממוקדת יחסית. לכן, עבור מי שמבצע בחינה אישית וכלכלית אחראית, הסבה בגיל זה יכולה להיות מהלך אפשרי ואף משתלם – אך היא אינה מתאימה לכל אחד ודורשת תכנון מוקדם ולא אימפולסיבי.
מהם ההבדלים והמשמעויות בין מקצוע מבוקש למקצוע עם משמעות?
מקצוע מבוקש מוגדר לפי צורך שוק ונפח משרות, אך אינו תמיד מספק תחושת סיפוק לאורך זמן. מקצוע עם משמעות, לעומת זאת, מעניק גם ערך רגשי ותחושת תרומה. מחקרים על שחיקה תעסוקתית מראים שעובדים שמרגישים השפעה אמיתית נשארים בתחום זמן רב יותר. מקצועות כמו אימון אישי, ייעוץ והדרכה מאפשרים לשלב בין יציבות תעסוקתית לבין תחושת שליחות, מה שהופך אותם לעמידים יותר גם בתקופות של שינוי כלכלי.
האם אפשר ללמוד מקצוע חדש כמו אימון במקביל לעבודה קיימת?
כן, וברוב המקרים זו הדרך המומלצת ביותר. הכשרות מודרניות בתחום האימון בנויות כך שניתן לשלב לימודים עם עבודה מלאה, הן מבחינת היקף השעות והן מבחינת יישום מעשי. מודל זה מאפשר לא רק לרכוש ידע תיאורטי, אלא גם ליישם אותו בזמן אמת בעבודה, בניהול צוותים או בחיים האישיים. שילוב עבודה ולימודים מגביר הטמעה, מחזק ביטחון מקצועי ומקטין סיכון כלכלי, מאחר שאין צורך לוותר על הכנסה בזמן ההכשרה.
איך אפשר לדעת שמקצוע האימון באמת רלוונטי לעתיד?
הרלוונטיות של מקצוע האימון נמדדת לא רק בביקוש, אלא ביכולת שלו להישאר רלוונטי גם כששוק העבודה משתנה. לפי נתונים גלובליים, תחומי ליווי אישי, פיתוח מנהיגות וחוסן מנטלי נמצאים בצמיחה מתמשכת, בין היתר בעקבות עומס, חוסר ודאות ושינויים תעסוקתיים. אימון נשען על קשר אנושי, הקשבה והובלת תהליך – יכולות שטכנולוגיה אינה מחליפה, ולכן הוא נחשב למקצוע יציב גם בטווח הארוך.
האם אימון אישי יכול להיות מקור הכנסה יציב, או רק עיסוק משלים?
ברוב המקרים, אימון אישי אינו מתחיל כמקור הכנסה מלא, אלא נבנה בהדרגה. נתונים משוק העבודה העצמאי מראים שמאמנים מצליחים משלבים בתחילת הדרך עבודה נוספת, צוברים ניסיון, בונים מוניטין ורשת קשרים, ורק לאחר מכן מרחיבים את הפעילות ואז גם הופכים אותו לקריירה. מי שמגיע עם ציפייה להכנסה מיידית עלול להתאכזב, אך מי שמתכנן תהליך כלכלי מדורג יכול להפוך את האימון למקצוע יציב לאורך זמן.
